צבעת את השמיים בכחול
עיטרת אותם בעננים לבנים
פיזרת מסביב מליון גרגירי חול
שבהם תתנפץ אדוות הגלים.
בין רקיע לים אי שם במרחק
הנחת שמש ענקית ואדומה
הקרניים כמו מניפת ענק
יוצרים תמונה מלבבת וקסומה.
באופק העמדת סירות מפרש
שיתנודדו לאיטם בין הגלים
ורוח קרירה תלטף ותלחש
שתסעיר את הלב והחושים.
בקרבת המים עץ דקל שתלת
מכופף מעט ונוטה בזווית
את המחצלת בסמוך אליו פרשת
ומעליה שמשיה קטנה וצבעונית.
מהמים יצאת רטובה ונוטפת
בבגד ים זעיר וקטן עטופה
כשידייך על מותנייך נעמדת
ובעינייך מבט של שובבות וחוצפה.
וכשהאווירה כבר עוטפת אותך
אנחנו והחול בין מים לשמיים
את לוחשת לי בקולך הרך
עכשיו הסר את כיסוי העיניים.
העיניים הצטלבו במבט ממושך
התפאורה עשתה עבודה טובה
חשנו איך הלב שלך בלב שלי נכרך
וידענו לבטח שיש כאן אהבה.
