דילוג לתוכן הראשי

מתגעגעת אליך. פיני שופן. ינואר 2009



מתגעגעת אליך
ונופלת לזרועותיו
הנני אהבת חייך
אבל גם אם ילדיו
אני חולמת עליך
ושוכבת במיטתו
את משאלות ליבנו
הגשמתי איתו.

אני שייכת לך
אבל אני שלו
קונה לך מתנות
ומעניקה אותן לו
אתה אלוף נעורי
אבל חיי חלקתי איתו
אוהבת אותך
ואוהבת גם אותו.

בימים קשים
כשמכבידים הזיכרונות
הוא איש מבין
ולא שואל שאלות
הוא יודע שאשוב
רק אליו ורק למעונו
הוא היחיד ביקום
שהיית מוותר עלי למענו.

ממני הלכת
הותרת אותי לבדי
אתה אינך כאן
ומאז הוא נמצא לצידי
שפתיי ילחשו את שמך
אבל יישאו את שמו
מוקירה את זכרך
מדי יום ביום
את שמך הענקתי
לבכורי
הראשון בילדי
והצליל הזה ילווה אותי
למשך שארית חיי.
מוקדש לחברות שכולות שאיש אינו מכיר בהן.
© כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

pshupan@gmail.com 052-4865794

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אוי אימי. פיני שופן. אוגוסט 2007

מוקדש לא' מבית הנשיא וא' ממשרד התיירות אימי התוכלי להשיבני לימי ילדותי שם תמיד יצאת להגנתי כמו מלאך ריחפת מעליי בחירוף נפש סוככת עליי מפני הרוע בכל צורותיו מפני היצר הרע מנעוריו. אימי למה אותי לא הזהרת מדוע לי לא אמרת שבחוץ מסתובב חופשי השטן לבוש בהידור ומחייך כבן אדם חומד לפצוע את גופי לשעת כושר לחרוך את נפשי. אימי למה בפניו לא שמת מחסום למנוע ממני את זה הגיהינום ציפור נשמתי נפלה שדודה ובתוך ביתי שלי אבודה מאחורי החיוך תהום וריקנות ולעתים מבקשת את נפשי למות. אימי למרות שסוטים וחולים בנפשם הצליחו להסוות וגדול הוא כוחם הגיעו למעמד נישא ורם עוצמתם רבה ורב ממונם גם את לא תוכלי להם דל כוחי וניגפתי מפניהם צר לי אימי על הבשורות אבל מביתך הקטנה נותרה רק אות. © כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

נקיונות של פסח בכיפור. פיני שופן.

זה הזמן לנקות ולהבריש את סימני האטימות מהקירות של נשמתך. זה הזמן לזרוק ולהשליך את שאריות הרכילות מהשולחנות של נפשך. זו העת לשטוף ולחטא את לכלוך העוונות מהחדרים של לבך. זו העת לשאוב ולטאטא את פירורי הטיפשות מהמרצפות של אורחותיך. זו השעה לגהץ וליישר את קמטי החטאים מהבגדים של חייך. זו השעה לזכך ולטהר את בוץ השטויות מהתריסים של מצפונך. זה הרגע לצחצח ולנגב את שומן הטעויות מהכיורים של כוונותיך. זה הרגע לסבן ולשפשף את כתמי הרמאויות מהשטיחים של מנהגיך. אלו הימים לגרד ולהסיר את אבנית הפשעיםמ האמבטיות של מעשיך. אלו הימיםל פזר ולהבריק את אבק הטמטום מהחלונות של מחשבותיך. ובזה הכיפור להדביק ולאחות את שברי העלבונות מהאריחים של אהוביך. כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

חבר קיבינימאט

 אדוני השר וחבר הקבינט.  בעוד כמה שנים  הבן או הבת  שלך יגדלו. יתחילו לקרוא ולשמוע על הקורות את הארץ הזאת. הם ישמעו גם על המחדל הענק של השבעה באוקטובר. והם יתחילו לשאול שאלות קשות שרק ילדים יודעים לשאול.  "אבא, זה נכון שפעם אנשים רעים חטפו אנשים טובים ושמו אותם בתוך מנהרות?"  אתה תהנהן והילד שלך ימשיך וישאל  "והאנשים הללו היו בנים ובנות שלנו, זאת אומרת  ישראלים כמונו?"  "נכון. זה באמת קרה." אתה תענה.  "יכול להיות שחלק מהם לא חזרו אף פעם, וחלק מהם גם מתו שם ולא החזירו את הגופות שלהם? " " נכון בני. זה באמת קרה, לצערינו. " " אבא, אל תכעס על כל השאלות שלי בבקשה. יש דברים שאני לא מצליח להבין וחשבתי שאתה תוכל לעזור לי. " " תשאל כל מה שבא לך, אנסה לענות לך בכנות. " אתה תגיד.  " הייתי קטן בתקופה הנוראית הזאת ולא הבנתי ממש הכל אבל  אם אני לא טועה, אתה היית שר בממשלה וחבר הקבינט." אתה תסתכל על הילד שלך וכבר לא תהיה כל כך מרוצה מהכיוון של השאלות שלו.  " לאן אתה חותר עם השאלות האלה, ילד? " ואז ילדך יביט בך כש...