קואליציית השכול

חלפו השנים כבר הקמתי משפחה נולדו לי ילדים אתה נשארת בשלך ילדון ונער נצחי הצלחת לחמוק מהזקנה הנה עוד קמט במצחי כשסופרת עוד שנה. בשובך מהטירונות ומהמסעות המפרכים אהבתי אותך שטפה ובצאתך לקרבות כאחד הלוחמים תפילתי אותך עטפה. לא המדים הפכו אותך לגבר כי אם גופי לא אימך ספגה דמעות השבר כי אם כתפי. ובכל יום זיכרון לאומי שב לדעוך משהו בתוכי ובכל יום השנה למותך שבה למות יחד איתך מתרסקת באחת חיי נעצרים ושוב אוספת כוחות לאחות את השברים. אני לא אימך וגם לא אחותך אני לא אשתך וגם לא ביתך הייתי כל אחת ואחת ומעמדי בין רגע נמחק. על מותך התאבלתי ועדיין אבלה לשבת שבעה לא ניתן לי כי מי בסך הכול הייתי רק חברה שכולה. © כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

הבית ברחוב המשחררים ידע ימים יפים פחות ויפים יותר הוא ידע שמחות ורגעים של משבר הוא ידע לידות ואין סוף דמעות. הוא שמע שפות משפות שונות הוא ראה תינוקות שצמחו להיות נשים וגברים שבעצמם הפכו להורים והביאו תינוקות אחרים חדשים שזחלו על רצפתו ונרדמו על מרצפותיו. הבית ברחוב המשחררים שמע מוזיקה בערבית של עולים חדשים וצרפתית של התיירים ואנגלית של תושבים חוזרים ויוונית של החולמים. הוא שמע את הניגון הערב של תפילות החגים ושל פרשת השבוע את הא לחמה עניא ואת הדלקת הנרות של אימא אירח בין קורותיו מסיבות בר מצווה ומסיבות גיוס חפלות של אירוסין והילולה של הכנסת ספר תורה. הבית ברחוב המשחררים ספג בשנים האחרונות ים של דמעות דמעות מעינו של איש דגול זקוף וגאה שהתרסק באחת מאיש עצמאי מיום היותו לגבר הפך בין רגע לנכה תלותי וחסר אונים דמעות של אימי על חוסר האונים והזעם על היאוש וההשתתפות בכאב של בעלה ואבי ילדיה ואי יכולתה לגאול אותו מכאביו. דמעות של אישה שהצליחה למרות כל הקשיים להחזיק אותו בחיים כנגד כל חוקי הטבע. הבית ברחוב המשחררים שמע את קול בכיים של בניו ובנותיו של האיש הגדול הזה על חוסר יכולתם לעזור לאביהם ולהק...

מוקדש לא' מבית הנשיא וא' ממשרד התיירות אימי התוכלי להשיבני לימי ילדותי שם תמיד יצאת להגנתי כמו מלאך ריחפת מעליי בחירוף נפש סוככת עליי מפני הרוע בכל צורותיו מפני היצר הרע מנעוריו. אימי למה אותי לא הזהרת מדוע לי לא אמרת שבחוץ מסתובב חופשי השטן לבוש בהידור ומחייך כבן אדם חומד לפצוע את גופי לשעת כושר לחרוך את נפשי. אימי למה בפניו לא שמת מחסום למנוע ממני את זה הגיהינום ציפור נשמתי נפלה שדודה ובתוך ביתי שלי אבודה מאחורי החיוך תהום וריקנות ולעתים מבקשת את נפשי למות. אימי למרות שסוטים וחולים בנפשם הצליחו להסוות וגדול הוא כוחם הגיעו למעמד נישא ורם עוצמתם רבה ורב ממונם גם את לא תוכלי להם דל כוחי וניגפתי מפניהם צר לי אימי על הבשורות אבל מביתך הקטנה נותרה רק אות. © כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

מכתב זה הוקרא בשידור חי על ידי משה דץ במהלך המלחמה בפתיחת הקישור לאתר של רשת יש לחפש את הסירטון תחת הכותרת "מכתב מרגש לחיילי צה"ל." http://www.reshet.tv/newsite/programs/מומחים%20וייעוץ/לחיות%20טוב/לחיות_טוב_ראשי.aspx "הלוואי שהייתי יכולה לשלוח לך עוגת קצפת." זה מה שהיא רשמה על חפיסת הגפרורים הקטנה. חפיסת הגפרורים הקטנה הייתה קבורה בתחתית הקרטון. מעל חפיסת הגפרורים היו מיני חטיפים וממתקים ומספר קופסאות שימורים. זו הייתה חבילת שי שקיבלתי במהלך מלחמת לבנון כחייל בקו הקדמי ברגעי ההפוגה של הקרבות. לא הייתי לוחם במלוא מובן המילה, אבל הייתי ממש בקו האש הראשון. היא הייתה נערה אלמונית שהכינה חבילת שי לחייל כתרומה לאגודה למען החייל. "הלוואי שהייתי יכולה לשלוח לך עוגת קצפת." משפט תמים ופשוט זה שנכתב בתמימות וברגע של חסד על ידי נערה אלמונית, ליווה אותי ביחד עם חפיסת הגפרורים הקטנה במשך עשרים שנה. חפיסת הגפרורים ליוותה אותי לבית הוריי אחרי שהשתחררתי, ולאחר מכן לביתי עם כלתי הטריה, כשעזבתי את הארץ לשנים ארוכות נסעה חפיסת גפרורים זו איתי ...

עזבתי ארץ מולדת ויצאתי למסע גילויים נדדתי בין אדמות בזלת חולות מדבריות וטרשים טיילתי בין אדמות גיר וסלע מיפי התבל ונפלאות הטבע. צעדתי בינות זרים ואדמות ניכר עייפתי מנדודי ולבי נשבר ובשוכבי לנוח בצד הדרך נ חשפה לפניי אדמה יקרת ערך אדמת חמרה בודדת ופראית עצומת מימדים נפלאה והררית. מורדותיה מלבלבים ופסגתה מוריקה אך במעמקיה צמאה וסדוקה מילות הגשם חלחלו במשקעיה והשיבו את הצבע והחיים לרגביה איש האגדה הותיר עקבותיו במשעוליה לאורכה ולרוחבה והוא מקדיש את מלותיו לאדמתו האהובה. © כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

הנעל היא... היופי המרהיב שעוטף את רגלייך בכל מהלך של צעדייך. הרושם הראשון אשר תעשי כאשר את רגלייך תשלבי. הנעל היא... העקבות שתותירי אחרייך בחולות המדבר של מחזרייך. כלי ההקשה של התזמורת המבשרת על יופיין של פסיעותייך. הנעל היא... הבסיס האיתן שעליו נשענים כל איברייך הנשיים. הפריט היחידי שלא תסירי ברגע נעים ואינטימי. © כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

אהבה זה... לפתוח סגור לבך בפניו להכניסו פנימה ולנעול אחריו להיות כל רגע איתו גם אם הוא איננו פה זה כשנפשך יוצאת אליו למרחקים וקוראת לו בלחש וגעגועים. אהבה זה... לתת הכל ולא לבקש מאומה מבלי לשאול מדוע ולמה זה לחוש אותו בכל החושים ולוותר למענו על הרבה דברים לתת ביטוי לרגשותיך כלפיו למסור לבך מנבכיהו ומעמקיו. זה רגש ללא הסבר שכל רצונך שלעד לא ייגמר זו הרגשה כואבת ומוזרה שבעדה לא תבקש כל תמורה זה להקריב עצמך למענו ולקוות שהינך הכל בשבילו זה לאהוב ולקבל אהבה זה המון המון אכזבה. © כל הזכויות שמורות לפיני שופן.