כאן בממלכת השקט
דממת אלוהים שוררת
רק הרוח השורקת
את הגו מצמררת
ממרחקים לכאן נושבת
לעולם לא מתעייפת
את האבן מלטפת
מסרים אליה לוחשת.
הקשב היטב לנהמותיה
אליך מיועדות מילותיה
מארבע כנפות ארץ מסעותיה
ערגה וכמיהה נושאת בכליה
מקוננת ומייבבת הרוח לעתים
כאשר מביאה איתה געגועים
יש ומעבר לים מגיעה
נושאת באמתחתה צער ודמעה
כאשר נפש יקיריך קודרת
יש ולפעמים תהי סוערת
כאשר ליטוף על פניך תרגיש
זוהי שעת קריאת הקדיש.
ביום שישי לקראת ערב
לרוח האזן והקשב היטב
זוהי שעת הדלקת הנרות
בכנפיהן נושאות
את תפילת התפילות
כשאימי ליד החלון נעמדת
על השמיים מסתכלת
ותפילה חרישית בשפתיה ממלמלת
בעת הזו הנרות ירצדו
כאשר מעליהם הרוחות ינשבו
יישאו עד אליך את אורם
מבקשים לומר לך
לא נשכח אותך לעולם.
מוקדש לזיכרו של אבי, יונה שופן.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
פיני תודה על תגובתך בבלוג שלי. אשמח אם תמשיך לבקר ולהגיב. עלי לציין שצימררת אותי בשיר הזה. כל כך הרבה רגישות והבנה. פזית
השבמחק