קואליציית השכול

עשרות אלפי אנשים, פוגש אדם בחייו אלפים רבים, נשכחו אז וגם עכשיו מאות מתוכם, ימשיכו להתקיים סביב ועשרות מהם, יוסיפו להיות חלק מיומו בודדים מתוכם, יותירו את רישומם עליו מקצתם תהיה להם נגיעה בחייו חלקם יהיו קרובים באופן שייטיב או יכאב מעטים מהם, הוא באמת יעריך ויאהב יחידים יהיו מעורבים במאפיינים של קיומו בודדים יהפכו לחבריו הקרובים ואנשי שלומו מתי מעט בכל רגע ושעה יחיו לצידו ואחת יחידה תהיה אהובתו ותשתכן לה בתוך ליבו. © כל הזכויות שמורות לפיני שופן. pshupan@gmail.com 052-4865794

אהיה לך לספסל. פיני שופן. במעבה היער אהיה לך לגזע עץ כאשר תבקשי לנוח וכאשר הרעב יציק אהיה לך לתפוח. בגן המשחקים כאשר תבקשי להשתעשע אהיה לך לנדנדה ואהיה לך לספסל כאשר תרצי לפוש קמעה. במדבר הלוהט כאשר תחפשי מקום מסתור אהיה לך לנווה וכאשר הצימאון יגבר אהיה למעיין חיים מרווה. בעיר הסואנת כאשר תאבד דרכך אהיה לתמרור מכוון ומוביל וכאשר יחסמו כל הנתיבים אסלול לך מעבר ושביל. ובשובך לביתנו תשושה מתלאות הדרך אהיה לאמבטיה חמה ומלטפת וכאשר יכבדו עפעפייך אהיה למיטה רחבה ומפנקת.

השמועה התפשטה חיש מהר מאדם אחד לאדם אחר לבסוף הגיעה גם אליי סירבתי להאמין למשמע אוזניי היכול להיות כדבר הזה מפיץ השמועה בוודאי הוזה וכך נאמר באלו המילים כי ישנו מקום מופלא ומדהים ישרי דרך כל תושביו אין ביניהם רמאי או גנב לעולם לא יעשקו ולא יקללו ואת פיהם חלילה לא ינבלו אין בתוכם שודד או רוצח ובשום כניסה אין מאבטח אין שם משטרה או צבא מקום של רוגע ושלווה. מיד ארזתי את חפציי והתחלתי את מסכת נדודיי נסעתי מן העיר אל הכפר לארצות נידחות וערי מדבר עברתי מערים מפותחות וחדשות לעיירות שכוחות אל ונטושות נשדדתי והוכתי ועד עפר הושפלתי ואת זה המקום לא מצאתי צחקו ולעגו על תמימותי לא נכנעתי והמשכתי בדרכי. עליתי להרים גבוהים ותלולים וחציתי נהרות ימים ונחלים ניצלו אותי והלינו את שכרי כפסע גם לקחת חתיכה מבשרי וכשתש כוחי ומנדודיי עייפתי מהחיפוש הנואל כבר התייאשתי הגעתי למערה חשוכה וקטנה ומתוכה יצאה אישה זקנה בקול חלוש אליי פנתה ושאלה מה מבוקשי במערתה ואני לה סיפרתי את קורותיי ועל השנים שהשקעתי בחיפושיי אחר אותו מקום נפלא וקסום אשר לא נפל בו כל מום שכל דייריו אנשים הגונים ואיש לרעהו לעולם אינם מזיקים. תגובה...

זה הזמן לנקות ולהבריש את סימני האטימות מהקירות של נשמתך. זה הזמן לזרוק ולהשליך את שאריות הרכילות מהשולחנות של נפשך. זו העת לשטוף ולחטא את לכלוך העוונות מהחדרים של לבך. זו העת לשאוב ולטאטא את פירורי הטיפשות מהמרצפות של אורחותיך. זו השעה לגהץ וליישר את קמטי החטאים מהבגדים של חייך. זו השעה לזכך ולטהר את בוץ השטויות מהתריסים של מצפונך. זה הרגע לצחצח ולנגב את שומן הטעויות מהכיורים של כוונותיך. זה הרגע לסבן ולשפשף את כתמי הרמאויות מהשטיחים של מנהגיך. אלו הימים לגרד ולהסיר את אבנית הפשעיםמ האמבטיות של מעשיך. אלו הימיםל פזר ולהבריק את אבק הטמטום מהחלונות של מחשבותיך. ובזה הכיפור להדביק ולאחות את שברי העלבונות מהאריחים של אהוביך. כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

כאן בממלכת השקט דממת אלוהים שוררת רק הרוח השורקת את הגו מצמררת ממרחקים לכאן נושבת לעולם לא מתעייפת את האבן מלטפת מסרים אליה לוחשת. הקשב היטב לנהמותיה אליך מיועדות מילותיה מארבע כנפות ארץ מסעותיה ערגה וכמיהה נושאת בכליה מקוננת ומייבבת הרוח לעתים כאשר מביאה איתה געגועים יש ומעבר לים מגיעה נושאת באמתחתה צער ודמעה כאשר נפש יקיריך קודרת יש ולפעמים תהי סוערת כאשר ליטוף על פניך תרגיש זוהי שעת קריאת הקדיש. ביום שישי לקראת ערב לרוח האזן והקשב היטב זוהי שעת הדלקת הנרות בכנפיהן נושאות את תפילת התפילות כשאימי ליד החלון נעמדת על השמיים מסתכלת ותפילה חרישית בשפתיה ממלמלת בעת הזו הנרות ירצדו כאשר מעליהם הרוחות ינשבו יישאו עד אליך את אורם מבקשים לומר לך לא נשכח אותך לעולם. מוקדש לזיכרו של אבי, יונה שופן.

זעקתה אילמת גרונה כבר ניחר יבש בכייה מחסן הדמעות נסגר נדמו קריאותיה ליבה במערה נקבר. מצד זה של הגבול אטימות שמקורה בטיפשות ומעבר האחר רוע וחוסר אנושיות מי שצריך לא שומע ומי שמקשיב לא יכול לסייע אפילו אלוהים אטם את אוזניו תפס תנומה קלה ביחד עם מלאכיו. שבוי בידיים שטניות של לובשי כאפיות ואללה הגדול בפיהם כחרב פיפיות היא מתקשה להבין וממאנת להפנים שהשבוי והשובים נושאים עיניים לאותו אלוהים. הילד חוגג ימי הולדתו במרחק הליכה מארץ מולדתו למענה למות היה מוכן אבל גם בלעדיו היא חיה מצוין ושכחה ממנו כבר מזמן. מוקדש לאביבה שליט. זעקתה אילמת גרונה כבר ניחר יבש בכייה מחסן הדמעות נסגר נדמו קריאותיה ליבה במערה נקבר. מצד זה של הגבול אטימות שמקורה בטיפשות ומעבר האחר רוע וחוסר אנושיות מי שצריך לא שומע ומי שמקשיב לא יכול לסייע אפילו אלוהים אטם את אוזניו תפס תנומה קלה ביחד עם מלאכיו. שבוי בידיים שטניות של לובשי כאפיות ואללה הגדול בפיהם כחרב פיפיות היא מתקשה להבין וממאנת להפנים שהשבוי והשובים נושאים עיניים לאותו אלוהים. הילד חוגג ימי הולדתו במרחק הליכה מארץ מולדתו למענה למות היה מוכן אבל גם בלעדיו היא חיה מצ...