דילוג לתוכן הראשי

מרחפת. פיני שופן. נובמבר 2006

כמו ציפור ממריאה
מרגישה קלה כנוצה
נשמתי נוסקת ודואה
פעימותיי תופסות תאוצה
מעל גגות העיר
באיטיות ובנועם מרחפת
מאיבריי התרוקן האוויר
מחלון לחלון מתעופפת.

להסביר לא יודעת
למה זה גופי בוער
כשידך בידי נוגעת
כל עורי מצטמרר
כשזרועותיך בי אוחזות
החום מגיע בגלים
כשעיניך באישוניי נלכדות
נגמרות לי המלים.

כילדה בטירה מכושפת
לתוך חייך נכנסתי
בקסם וברוך מתעטפת
בעוצמת גבריותך נשביתי
מחדר לחדר משוטטת
ומגלה הפתעות נעימות
תחושה מטריפה מתפשטת
חודרת דרך העצמות.

החמצן הדרוש לחיי
עבר להשתכן בגופך
בהתרחקך לוחצות ריאותיי
ומחפשת שוב קרבתך
מצמידה שפתיים לשפתיים
נושקת ונושמת באיטיות
ולוחשת לך בעצימת עיניים
רק עוד פעם אחת ולמות.


© כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

אוי אימי. פיני שופן. אוגוסט 2007

מוקדש לא' מבית הנשיא וא' ממשרד התיירות אימי התוכלי להשיבני לימי ילדותי שם תמיד יצאת להגנתי כמו מלאך ריחפת מעליי בחירוף נפש סוככת עליי מפני הרוע בכל צורותיו מפני היצר הרע מנעוריו. אימי למה אותי לא הזהרת מדוע לי לא אמרת שבחוץ מסתובב חופשי השטן לבוש בהידור ומחייך כבן אדם חומד לפצוע את גופי לשעת כושר לחרוך את נפשי. אימי למה בפניו לא שמת מחסום למנוע ממני את זה הגיהינום ציפור נשמתי נפלה שדודה ובתוך ביתי שלי אבודה מאחורי החיוך תהום וריקנות ולעתים מבקשת את נפשי למות. אימי למרות שסוטים וחולים בנפשם הצליחו להסוות וגדול הוא כוחם הגיעו למעמד נישא ורם עוצמתם רבה ורב ממונם גם את לא תוכלי להם דל כוחי וניגפתי מפניהם צר לי אימי על הבשורות אבל מביתך הקטנה נותרה רק אות. © כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

חבר קיבינימאט

 אדוני השר וחבר הקבינט.  בעוד כמה שנים  הבן או הבת  שלך יגדלו. יתחילו לקרוא ולשמוע על הקורות את הארץ הזאת. הם ישמעו גם על המחדל הענק של השבעה באוקטובר. והם יתחילו לשאול שאלות קשות שרק ילדים יודעים לשאול.  "אבא, זה נכון שפעם אנשים רעים חטפו אנשים טובים ושמו אותם בתוך מנהרות?"  אתה תהנהן והילד שלך ימשיך וישאל  "והאנשים הללו היו בנים ובנות שלנו, זאת אומרת  ישראלים כמונו?"  "נכון. זה באמת קרה." אתה תענה.  "יכול להיות שחלק מהם לא חזרו אף פעם, וחלק מהם גם מתו שם ולא החזירו את הגופות שלהם? " " נכון בני. זה באמת קרה, לצערינו. " " אבא, אל תכעס על כל השאלות שלי בבקשה. יש דברים שאני לא מצליח להבין וחשבתי שאתה תוכל לעזור לי. " " תשאל כל מה שבא לך, אנסה לענות לך בכנות. " אתה תגיד.  " הייתי קטן בתקופה הנוראית הזאת ולא הבנתי ממש הכל אבל  אם אני לא טועה, אתה היית שר בממשלה וחבר הקבינט." אתה תסתכל על הילד שלך וכבר לא תהיה כל כך מרוצה מהכיוון של השאלות שלו.  " לאן אתה חותר עם השאלות האלה, ילד? " ואז ילדך יביט בך כש...

רקוב

 אם מישהו היה אומר לי שביום מן הימים עם ישראל בארץ ישראל יסב לשולחן הסדר בחג הפסח כאשר חמישים ותשע מבניו ובנותיו נמצאים בשבי, הייתי חושב שהוא יצא מדעתו. ואולי לא ממש. הוא לא יצא מדעתו. זאת הממשלה הזו שיצאה מדעתה. נטרפה. "התחרפנה" לגמרי.  זה ראש המכשלה הזה שכבר נזמן איבד את זה ואינו ראוי להמשיך להחזיק בתפקיד הזה. הוא מסובב אותנו בכחש כל יום וכל היום. איך אפשר להמשיך את החיים כרגיל כשכל כך הרבה אנשים נמקים במנהרות? איך אפשר לחגוג ולשמוח? איך אפשר לעשות על האש ולפגוש בני משפחה כשיש כאלה שכבר שנה וחצי אין להם חיים? נתניהו בתוך תוכך אתה רקוב לחלוטין וארור היום הזה שבו נבחרת לראשות הממשלה והקמת את קואליציית השכול ההזויה והחולנית הזאת. כנראה לא סתם הממשלה הזו היא ה 37 שבמקרה או שלא במקרה בגימטריה זה ז"ל.... ומאז שהקמת אותה רשימת הז"ל רק הולכת ומתארכת..... תתעורר על עצמך ותגאל את העם הזה ממך. (פיני שופן)