דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מציג פוסטים מתאריך מרץ, 2009

הבית ברחוב המשחררים. פיני שופן. מרץ 2009

הבית ברחוב המשחררים ידע ימים יפים פחות ויפים יותר הוא ידע שמחות ורגעים של משבר הוא ידע לידות ואין סוף דמעות. הוא שמע שפות משפות שונות הוא ראה תינוקות שצמחו להיות נשים וגברים שבעצמם הפכו להורים והביאו תינוקות אחרים חדשים שזחלו על רצפתו ונרדמו על מרצפותיו. הבית ברחוב המשחררים שמע מוזיקה בערבית של עולים חדשים וצרפתית של התיירים ואנגלית של תושבים חוזרים ויוונית של החולמים. הוא שמע את הניגון הערב של תפילות החגים ושל פרשת השבוע את הא לחמה עניא ואת הדלקת הנרות של אימא אירח בין קורותיו מסיבות בר מצווה ומסיבות גיוס חפלות של אירוסין והילולה של הכנסת ספר תורה. הבית ברחוב המשחררים ספג בשנים האחרונות ים של דמעות דמעות מעינו של איש דגול זקוף וגאה שהתרסק באחת מאיש עצמאי מיום היותו לגבר הפך בין רגע לנכה תלותי וחסר אונים דמעות של אימי על חוסר האונים והזעם על היאוש וההשתתפות בכאב של בעלה ואבי ילדיה ואי יכולתה לגאול אותו מכאביו. דמעות של אישה שהצליחה למרות כל הקשיים להחזיק אותו בחיים כנגד כל חוקי הטבע. הבית ברחוב המשחררים שמע את קול בכיים של בניו ובנותיו של האיש הגדול הזה על חוסר יכולתם לעזור לאביהם ולהק...

אוי אימי. פיני שופן. אוגוסט 2007

מוקדש לא' מבית הנשיא וא' ממשרד התיירות אימי התוכלי להשיבני לימי ילדותי שם תמיד יצאת להגנתי כמו מלאך ריחפת מעליי בחירוף נפש סוככת עליי מפני הרוע בכל צורותיו מפני היצר הרע מנעוריו. אימי למה אותי לא הזהרת מדוע לי לא אמרת שבחוץ מסתובב חופשי השטן לבוש בהידור ומחייך כבן אדם חומד לפצוע את גופי לשעת כושר לחרוך את נפשי. אימי למה בפניו לא שמת מחסום למנוע ממני את זה הגיהינום ציפור נשמתי נפלה שדודה ובתוך ביתי שלי אבודה מאחורי החיוך תהום וריקנות ולעתים מבקשת את נפשי למות. אימי למרות שסוטים וחולים בנפשם הצליחו להסוות וגדול הוא כוחם הגיעו למעמד נישא ורם עוצמתם רבה ורב ממונם גם את לא תוכלי להם דל כוחי וניגפתי מפניהם צר לי אימי על הבשורות אבל מביתך הקטנה נותרה רק אות. © כל הזכויות שמורות לפיני שופן.

חפיסת גפרורים. פיני שופן. יולי 2008

מכתב זה הוקרא בשידור חי על ידי משה דץ במהלך המלחמה בפתיחת הקישור לאתר של רשת יש לחפש את הסירטון תחת הכותרת "מכתב מרגש לחיילי צה"ל." http://www.reshet.tv/newsite/programs/מומחים%20וייעוץ/לחיות%20טוב/לחיות_טוב_ראשי.aspx "הלוואי שהייתי יכולה לשלוח לך עוגת קצפת." זה מה שהיא רשמה על חפיסת הגפרורים הקטנה. חפיסת הגפרורים הקטנה הייתה קבורה בתחתית הקרטון. מעל חפיסת הגפרורים היו מיני חטיפים וממתקים ומספר קופסאות שימורים. זו הייתה חבילת שי שקיבלתי במהלך מלחמת לבנון כחייל בקו הקדמי ברגעי ההפוגה של הקרבות. לא הייתי לוחם במלוא מובן המילה, אבל הייתי ממש בקו האש הראשון. היא הייתה נערה אלמונית שהכינה חבילת שי לחייל כתרומה לאגודה למען החייל. "הלוואי שהייתי יכולה לשלוח לך עוגת קצפת." משפט תמים ופשוט זה שנכתב בתמימות וברגע של חסד על ידי נערה אלמונית, ליווה אותי ביחד עם חפיסת הגפרורים הקטנה במשך עשרים שנה. חפיסת הגפרורים ליוותה אותי לבית הוריי אחרי שהשתחררתי, ולאחר מכן לביתי עם כלתי הטריה, כשעזבתי את הארץ לשנים ארוכות נסעה חפיסת גפרורים זו איתי ...

אדמה אהובה. פיני שופן. ינואר2000

עזבתי ארץ מולדת ויצאתי למסע גילויים נדדתי בין אדמות בזלת חולות מדבריות וטרשים טיילתי בין אדמות גיר וסלע מיפי התבל ונפלאות הטבע. צעדתי בינות זרים ואדמות ניכר עייפתי מנדודי ולבי נשבר ובשוכבי לנוח בצד הדרך נ חשפה לפניי אדמה יקרת ערך אדמת חמרה בודדת ופראית עצומת מימדים נפלאה והררית. מורדותיה מלבלבים ופסגתה מוריקה אך במעמקיה צמאה וסדוקה מילות הגשם חלחלו במשקעיה והשיבו את הצבע והחיים לרגביה איש האגדה הותיר עקבותיו במשעוליה לאורכה ולרוחבה והוא מקדיש את מלותיו לאדמתו האהובה. © כל הזכויות שמורות לפיני שופן.